אחת מדרכי הענישה בגין עבירות תעבורה חמורות ביותר הינה "צו פסילה מנהלית", או בשפתם של הנהגים, שלילת רישיון מידית. מהן העבירות לפיהן עשויים להורות על שלילת רישיון, מי יכול לקבוע ענישה מעין זו, ומה לעשות במקרה של פסיקת פסילה מנהלית ואל מי לפנות- כל זאת ועוד במאמר שלפניכם.
שלילת רישיון כאמור הינה ענישה בסדר גודל גבוה יחסית לקנסות כספיים וצבירת נקודות, ולכן מי שבסמכותו להורות על שלילת רישיון הנהג הוא שוטר או קצין משטרה, ואף מבלי הצורך בהחלטת בית המשפט לדיני תעבורה. כמו כן, בית המשפט הוא המקום היחיד בו ניתן לערער ולבטל פקודה של פסילה מנהלית ולכן חשוב מאוד להופיע לשימוע בבית המשפט ולנצל את המקום להשפעת טיעוני ההגנה של הנהג הנתבע.
הקביעה החדשה בחוק התעבורה מפרטת כי שוטר או קצין משטרה רשאי ליטול את רישיון הנהיגה בו במקום, במידה ונמצא כי הנהג ביצע עבירה חמורה, אשר קיים חשד שהיא גרמה, או עשויה לגרום לסיכון חיי אדם ובכלל זה, תאונת דרכים . פסיקת משך הימים בהם נישלל רישיון הנהיגה נקבעת בהתאם לחומרת העברה וכן, גודל הנזק אשר נגרם על די הנהג. כך לדוגמה, אם חלילה נהרג אדם כתוצאה מתאונת דרכים נקבע על שלילת רישיון למשך 90 יום, ובמידה ונגרם נזק לרכוש ופגיעה בנוסעים או רכב אחר יישלל רישיונו של הנהג לכ60 יום בלבד. עם זאת, רשאי קצין המשטרה להורות על שלילת רישיונו של הנהג גם אם בוצעה עברה אחרת מתוך קביעת בית הדין לתעבורה, המורה על פסילה מנהלית, ומספיקה הנחה מצד הקצין בלבד לצורך הגשת כתב אישום נגד הנהג. במקרים אלו יקבע על שלילת רישיונו של הנהג לכ- 30 יום.
ערעור על כתב אישום או הכרעת בית המשפט ניתן להגיש באמצעות מכתב, או בליוויי מקצועי של עורך דין תעבורה ושכירת שירותיו לצורך ייצוג משפטי.
